
ברוב הבתים הגדולים שאנחנו נכנסים אליהם, כל התקשורת דחוסה בארון החשמל ליד המחסן. ראוטר על הרצפה, ספק כוח תלוי על כבל, ומתג עם עשרים כבלים כחולים שאף אחד לא יודע לאן הם הולכים. זה עובד. עד אוגוסט.
החום הוא זה שהורג, לא הזמן
ציוד תקשורת ואודיו פולט חום כל הזמן, גם כשאף אחד לא בבית. מתג מנוהל, NVR שמקליט שתים עשרה מצלמות ומגבר מולטירום מייצרים ביחד עומס חום קבוע בתוך נפח סגור. כשאין לאן לפנות את החום, הטמפרטורה בארון מטפסת הרבה מעל מה שבחוץ, והציוד מתחיל להשתגע: ניתוקים אקראיים באמצע הערב, מצלמה שנעלמת מהאפליקציה, ראוטר שמאתחל את עצמו פעם ביום.
הדבר המעצבן הוא שזה כמעט אף פעם לא נראה כמו תקלת חום. זה נראה כמו בעיית אינטרנט, אז מזמינים טכנאי של ספק האינטרנט, הוא מחליף ראוטר, וזה עובד יופי שבועיים. בחורף הבעיה נעלמת לגמרי וכולם שוכחים ממנה, עד יוני.
מה זה ארון תקשורת שתוכנן נכון
ארון רציני זה לא רק פח יפה יותר. יש בו ארבעה דברים שאין בארון החשמל:
- אוורור מאולץ או מיזוג ייעודי, עם כיוון זרימה מתוכנן מלמטה למעלה. מאוורר שמותקן הפוך מזיז אוויר חם לכיוון הלא נכון.
- אל פסק (UPS) בגודל שמתאים לעומס. לא כדי להחזיק שעתיים, אלא כדי לגשר על נפילות של שניות ולכבות מסודר בהפסקה ארוכה. NVR שנחתך באמצע כתיבה מאבד הקלטות.
- ניהול כבילה עם פאנל ניתוב וסימון של כל שקע. זה נראה כמו עניין אסתטי והוא לא. תקלה שמאותרת בשתי דקות במקום בשעה מחזירה את עלות הפאנל כבר בקריאה הראשונה.
- מקום פנוי. תכנון לארבעים אחוז יותר ממה שצריך היום, כי תמיד מוסיפים מצלמה, נקודת גישה או בקר.
כמה מקום באמת צריך
השאלה הראשונה שנשאלת היא תמיד כמה שטח זה גוזל. בבית פרטי, ארון קיר של תשע עד שתים עשרה יחידות תופס פחות מארון בגדים צר, ומספיק לרוב הווילות. חדר תקשורת ייעודי מתחיל להיות מוצדק בסביבות חמש מאות מטר, או כשיש שילוב של מצלמות, מולטירום ובקרת מבנה תחת קורה אחת.
בפרויקט בעומר בנינו ארון ממוזג בגלל שהמפעל היה בסביבת אבק וחום, ואותו עיקרון בדיוק תקף לחדר שרתים ביתי בנגב. אפשר לראות איך זה נראה בפועל בפרויקטים שלנו.
הטעות שחוזרת הכי הרבה
לשים את הארון במקום הלא נכון. ממ"ד זה פיתוי גדול כי יש שם קיר בטון ואין חלון, אבל בדיוק בגלל זה אין שם גם אוורור טבעי, וברוב הבתים הוא נסגר לאחסון. מחסן חיצוני נשמע הגיוני עד שמגלים שהוא מגיע לארבעים וחמש מעלות בקיץ. המקום הטוב הוא בדרך כלל פנימי, מוצל, נגיש, וקרוב ככל האפשר למרכז הגאומטרי של הבית כדי לקצר את אורכי הכבלים.
ועוד דבר קטן שחוסך כאב ראש: להשאיר שקע חשמל פנוי ליד הארון. תמיד מגיע רגע שצריך לחבר משהו זמנית, ובלי שקע פנוי זה נגמר במפצל על הרצפה.
מתי לטפל בזה
הזמן הזול לטפל בארון תקשורת הוא בשלב השלד, כשאפשר עוד להחליט איפה הוא יושב ולמשוך אליו את מה שצריך. הזמן היקר הוא אחרי שהריצוף נגמר. אם אתם באמצע בנייה, זו כנראה השיחה הכי משתלמת שתעשו עם יועץ תשתיות. תשתיות תקשורת.
